פרשת האזינו עוסקת בשירה האחרונה של משה רבינו, המוכיח את עם ישראל סמוך לפטירתו. מאפיין ייחודי בשירה זו, היא אינה

הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי (לב, א) מדוע שמו של משה לא נזכר בשירה זו, כבשירת הים, או

יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן יְסֹבְבֶנְהוּ יְבוֹנְנֵהוּ יִצְּרֶנְהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ (לב, י) על מי מוסבות המילים 'יְסֹבְבֶנְהוּ יְבוֹנְנֵהוּ', ומה

הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא (לב, ד) מדוע משה רבינו כינה

התקדמות מדורגת בחיים – לפרשת האזינו יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי כִּשְׂעִירִם עֲלֵי דֶשֶׁא וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב (לב, ב)

כִּי גוֹי אֹבַד עֵצוֹת הֵמָּה וְאֵין בָּהֶם תְּבוּנָה  (לב, כח) לאחר שכתבה התורה 'כִּי גוֹי אֹבַד עֵצוֹת הֵמָּה' מדוע הוסיפה

וַיַּרְא ה' וַיִּנְאָץ מִכַּעַס בָּנָיו וּבְנֹתָיו (לב, יט) באחד מדרשותיו אמר רבי יצחק בלזר שאנו פונים בתפילותינו אל מידת הרחמים

יִזְבְּחוּ לַשֵּׁדִים לֹא אֱלֹהַּ אֱלֹהִים לֹא יְדָעוּם (לב, יז) רש"י: "כתרגומו, דלית בהון צרוך (=אין בהן כח ויכולת), אילו היה