עלייתם ושקיעתם של חדרי האוכל בקיבוצים הוא נושא שחזרתי והצגתי כאן במהלך השנים, בכל פעם אחד אחר. יותר מ-150 קיבוצים סיקרתי בבמה זו, "חלון אחורי", שהחודש מלאו לה 14 שנה. סקירות אלה התבססו על ביקורים בחדרי האוכל שרובם איבדו את מעמדם ואינם משמשים עוד בייעודם המקורי, חלקם הגדול נטוש ורק חלק זעיר עדיין פעיל. התבססתי גם על ספרות, שיחות עם מאות חברי קיבוצים ואדריכלים וכן על איסוף חומרים מארכיונים רבים שלמזלי פועלים כמעט בכל הקיבוצים, כמו גם ארכיונים נוספים, פרטיים וציבוריים.
לפני חודשים אחדים פרסמתי עם ד"ר צבי אלחייני את הספר "סעודה אחרונה בקיבוץ" בסדרת "אסיה אדריכלות" שבהוצאת אסיה. הספר, פרי מחקר וכתיבה שנמשכו קרוב לשלוש שנים (לרשותנו לא עמד אוסף, לכן היה צורך לאתר ולדלות את המידע והחומרים ממקורות אחרים), התמקד אמנם בעשייתה של האדריכלית ארנונה אקסלרוד (2019-1935), שעבדה במשך שלושה עשורים במחלקה לתכנון של תנועת הקיבוץ המאוחד והתק"ם, אך הספר מציג ראייה רחבה של התופעה, בשיאה ובשקיעתה.
בהזמנת המכון להכשרה טכנולוגית במשרד העבודה אקיים ביום ראשון הקרוב, 5.2, בשעה 12:00 באמצעות google meet הרצאה על התופעה של חדרי האוכל. אתמקד בהתפתחותה ההיסטורית ומאפייניה האדריכלים והחברתיים הייחודיים ואסיים במצב הנוכחי. ההשתתפות היא חופשית ורק נדרש להכנס בזמן לקישור הזה.
https://meet.google.com/kcb-qsan-qfe
.
בואו לאכול!
.
.
חדרי האוכל הראשונים שהוקמו בקיבוצים נבנו עם מחשבה שישמשו בעתיד כמבני ציבור לקהילה כפרית קטנה. המוסדות המיישבים שמימנו את הבינוי היו ספקנים לגבי הצלחת הרעיון השיתופי. הם סברו שהרעיון לא יחזיק זמן רב, ולכן דרשו מהאדריכלים ליצור מבנים רב-תכליתיים. לא רק זה, אלא שהם גם היו מבנים קטנים יחסית לקהילה שכבר איכלסה את הקיבוץ, לכן נדרשו החברים לסעוד בחדר האוכל בכמה משמרות בגלל מספרם המצומצם של מספר השולחנות ומקומות הישיבה שהמבנה יכול היה להכיל. בקיבוץ בית זרע שבעמק הירדן, כמו מרבית הקיבוצים האחרים, הזדרזו להרוס את המבנה הקטן שהוקם להם ב-1935 בתכנון האדריכל לאופולד קרקואר (בתמונה), והקימו במקומו חדר אוכל גדול ומרווח (בתכנון מנחם באר) שיספיק לאכלס את כל החברים ואפילו את האורחים הרבים שפקדו את הקיבוץ בסדר פסח. למעשה, גודלו של האולם נקבע לפי מספר הסועדים באותו לילה בודד (ארכיון קיבוץ בית זרע).
.
חדר האוכל בקיבוץ אפיק שבגולן נבנה בצמוד לבריכה (ארכיון קיבוץ אפיק)
.
שילוב אמנות בחזית חדר האוכל אפיינה את גישתם של כמה מאדריכלי המחלקה הטכנית של הקיבוץ הארצי. בקיבוץ גזית שבמזרח עמק יזרעאל שולב תבליט בטון שיצר אריה סרטני
.
החל משנות ה-60 היו גם אדריכליות שהובילו את תכנונם של חדרי אוכל, כמו זה למשל בקיבוץ חוקוק שבגליל, שתכננה האדריכלית שלי ניסים (ארכיון קיבוץ חוקוק)
.
האדריכל ויטוריו קורינלדי נולד במילאנו, גדל בסאו פאולו וחי במשך יותר מארבעים שנה בקיבוץ ברור חיל שבצפון הנגב. את הקיבוץ הוא עזב לאחר שהרעיון השיתופי התפורר וכך גם חדר האוכל שתכנן (ובו גם צלמתי אותו)
.
ישנם חדרי אוכל שהפכו למחסנים וישנם כאלה שהפכו לג'ימבורי. בדגניה א' – אם הקבוצות והקיבוצים, הבינו לאן הרוח נושבת במדינה והקימו בית כנסת בחדר האוכל שעמד ריק במשך כמה שנים
.
בוגר הבאוהאוס – האדריכל שמואל מסטצ'קין, היה האדריכל הראשי של המחלקה הטכנית של תנועת הקיבוץ הארצי ובמסגרת זו תכנן בין השאר עשרות חדרי אוכל. הוא אהב לשלב בחזיתות הבניינים אלמנטים מקושתים כמו כאן בחזית חדר האוכל שער הגולן שבצפון עמק הירדן.
.
בקיבוץ מגן שבעוטף עזה בחרו לחפות את כל דפנות הפנים של חדר האוכל באריחי קרמיקה שאותם עיצב האמן משה סעידי, חבר קיבוץ כפר מנחם. לפני שנה אצרתי לסעידי תערוכה שהוקדשה לקירות הקרמיקה שיצר לאורך ששה עשורים, אבל רק בזמן האחרון אני מקפיד לבקר בקירות שיצר וטרם ראיתי עד היום. ביום שישי האחרון למשל בקרתי את הקיר שיצר בכניסה לסניף בנק הפועלים ברמת-שרת שבחולון.
.
מיוחדים במינם אלה חדרי האוכל שתכנן האדריכל מרדכי זברודסקי. הם נבנו ברובם בתחילת שנות ה-60 ונראים כמו מבני נופש כפריים באלפים השוויצרים. כאן למשל מופיע חדר האוכל בקיבוץ דורות שבצפון הנגב, סמוך ל"חוות השקמים" של משפחתו של אריק שרון.
.
לחדר האוכל שבקיבוץ געתון שבגליל המערבי היה מזל יוצא דופן: עם הפרטת הקיבוץ נסגר חדר האוכל שתכנן האדריכל מנחם באר, חבר הקיבוץ, ועמד נטוש במשך שנים. בשנת 2000 הוחלט להסב את הבניין לאולמות מחול ובאר הוזמן לשוב ולטפל בבניין ולנצח על מלאכת ההסבה. מוקי צור מכנה אותו "חדר האוכל המרקד".
.
בשלב מוקדם חדר האוכל היה מבנה הציבור היחיד בקיבוץ. לאחר מכן הוקם במבנה נפרד מועדון לחבר ובשלב יותר מאוחר חזר המועדון והפך לחלק מבניין חדר האוכל אך כאולם נפרד. לכאן היו מגיעים החברים בתום יום העבודה ולאחר ארוחת הערב, לקרוא עיתון, להאזין לרדיו, לשחק עם חברים או סתם לשוחח. זה המועדון השוכן מתחת לאולם ההסעדה בחדר האוכל בקיבוץ גבעת עוז שבקצה המערבי של עמק יזרעאל, ממש ליד ג'נין.
.
חדר האוכל שבתל-יוסף (עמק יזרעאל) הוא בעל הצורה מיוחדת ביותר והוא גם היצירה האדריכלית החשובה והמפורסמת ביותר מבין חדרי האוכל. האדריכל לאופלד קרקואר תכנן את המבנה כמשחק צורני של קוביות. במהלך שנות ה-30 תכנן קרקואר ששה חדרי אוכל בקיבוצים, אך זה הייחודי שבהם והוא אף נבחר להתנוסס על גבי בול ישראלי שהוקדש לאדריכלות ישראלית (ארכיון בית טרומפלדור)
.
בשבוע שעבר הוזמנתי לארוחת צהרים בחדר האוכל שבקיבוץ בְּאֵרות-יצחק (סמוך לפתח-תקוה). זהו קיבוץ דתי וגם שיתופי כמו פעם.
★
אז אל תשכחו: ביום ראשון הקרוב, 5.2, בשעה 12:00 באמצעות google meet.
ההשתתפות היא חופשית ורק נדרש להכנס בזמן לקישור הזה.
https://meet.google.com/kcb-qsan-qfe
★
חדרי אוכל שבהם הסתובבתי:
.
מסדה (דב גלט)
געש (מנחם באר)
גזית (חיליק ערד)
יפתח (חיליק ערד)
גלאון (חיליק ערד)
אפיק (שלי ניסים)
חוקוק (שלי ניסים)
רביבים (שלי ניסים)
החותרים (שלי ניסים)
רשפים (מנחם באר)
שפיים (עירא אפרתי)
שלוחות (לאון שרמן)
ברקאי (אברהם ארליק)
עברון (שמואל מסטצ'קין)
תל קציר (אילן בר אילן)
משמר דוד (אריך ראש)
ניר אליהו (שמשון הלר)
דברת (מרדכי זברודסקי)
משמרות (יעקב מטריקין)
גלעד (ארנונה אקסלרוד)
נאות מרדכי (אהוד שחורי)
ברור חיל (ויטוריו קורינלדי)
כפר המכבי (שלמה גלעד)
דגניה א' (לאופולד קרקואר)
דגניה א' החדש (ליאון שרמן)
בית ניר (שמואל מסטצ'קין)
יד-מרדכי (שמואל מסטצ'קין)
עין הנצי"ב (נעמי יודקובסקי)
שער הגולן (שמואל מסטצ'קין)
כפר מסריק (מוניו גיתאי-וינרויב)
עין חרוד מאוחד (שמואל ביקלס)
גשר (שמואל ביקלס, ארנונה אקסלרוד)
כפר גליקסון (מרדכי זברודסקי, אמנון לוי)
חפצי-בה (ריכארד קאופמן ועירא אפרתי)
מעיין ברוך (ארטור גולדרייך ורחל ניסים)
נחל עוז (בנימין צ'לנוב, ויטוריו קורינלדי)
גבעת חיים מאוחד (אהוד שחורי)
גבע (אריה שרון, אמנון לוי)
כרמיה (שמואל מסטצ'קין)
גלגל (נעמי יודקובסקי)
מגן (שמאול מסטצ'קין)
יקום (שמואל מסטצ'קין)
נגבה (שמואל מסטצ'קין)
דורות (מרדכי זברודסקי)
בית גוברין (אמנון לוי)
געתון (מנחם באר)
שניר (מנחם באר)
גת (מנחם באר)
אלונים (שלמה גלעד)
ארז (אלכס קשטן וויטוריו קורינלדי)
בית אלפא (לאופולד קרקואר, אברהם ארליק)
צרעה (אריך ראש, מוסה חריף וויטוריו קורינלדי)
שער העמקים (יוסף אילדמן, מנחם באר, דן פלג)
אילות (שמואל ביקלס, ישראל גודוביץ, אלכס גרינבאום)
הצעות לחדר אוכל אפיקים (שמואל פובזנר, אברהם יסקי)
גדות, שמרת ואדמית (חנן הברון, מנחם באר ושמואל מסטצ'קין)
מגל ולהבות חביבה (שמשון הלר, שמואל מסטצ'קין, חיליק ערד)
אור הנר, רוחמה (שמואל מסטצ'קין, אריך ראש וארנונה אקסלרוד)
משאבי שדה, שדה בוקר, סמר (רחל ניסים, שלמה גלעד, חיליק ערד)
בית זרע, שער הגולן וטירת צבי (מנחם באר, שמואל מטסצ'קין, לאון שרמן)
מגידו, עין השופט והזורע (חיליק ערד, אברהם ארליק, מוניו וינרויב ואל מנספלד)
כפר סאלד, עמיר, שדה נחמיה (עירא אפרתי, מנחם באר, אהוד שחורי/אפשטיין ובניו)
גבעת עוז, אשדות יעקב איחוד ותל יוסף (שמואל מסטצ'קין, מוסה חריף, לאופולד קרקואר)
עין דור, סאסא, איילת השחר (שמואל מסטצ'קין, חיליק ערד, מרדכי זברודסקי עם אריך ראש)
שדה נחום, חמדיה, אפיקים (שמואל ביקלס, שמשון הלר, ו. י. ויטקובר עם אריך באומן)
ראש הנקרה, עין המפרץ, לוחמי הגטאות (פרדי כהנא, חיליק ערד, נעמי יודקובסקי)
הסוללים, עין גב, גשר הזיו (מרדכי זברודסקי, דב קוצ'ינסקי, שלמה גלעד)
כפר עזה, גבולות ומגן (ויטוריו קורינלדי, חיליק ערד, שמואל מסטצ'קין)
מנרה, הגושרים, דן (רחל ניסים, נעמי יודקובסקי, שמואל מסטצ'קין)
משמר דוד, הראל ונחשון (אריך ראש, אברהם ארליק, חיליק ערד)
סער, חניתה, יחיעם (חיליק ערד, מרדכי זברודסקי, מנחם באר)
ברעם, כפר גלעדי, מצובה (אהרון אלבוים, ארנונה אקסלרוד)
גבעת השלושה וגם כתבתי עליו כאן (אריה שרון)
יזרעאל, כפר החורש (אדם אייל, פרדי כהנא)
כפר מנחם, רבדים וחצור (שמואל מסטצ'קין)
יגור (יוסף אידלמן ורבקה ורוברט אוקסמן)
נירים ואורים (אברהם ארליק, רחל ניסים)
גרופית ומבוא חמה (ארנונה אקסלרוד)
עין החורש (קובה גבר ואברהם ארליק)
צאלים (דוד בסט ויצחק חשמן)
שובל (שמואל מסטצ'קין)
נצר סרני (שמשון הלר)
כפר בלום (פרדי כהנא)
זיקים (מנחם באר)
כברי (חנן הברון)
מבוא גולן (חנן הברון)
יד חנה (ישראל גודוביץ)
נחשונים (אברהם ארליק)
גבעת חיים איחוד (שמשון הלר)
מעלה החמישה (ארטור גולדרייך)
שדות ים (קובה גבר וזיוה ארמוני)
תל יוסף (לאופולד קרקואר)
כרם שלום (ישראל גודוביץ)
עין גדי (שמואל מסטצ'קין)
חפץ חיים (מיכאל קראוס)
בארות יצחק (לא ידוע)
נען (שלמה גלעד)
גונן (דוד בסט)
גינוסר (חנן הברון)
מזרע (אפשטיין ובניו)
גבעת ברנר (רוברט בנט)
רמת הכובש (מרדכי זברודסקי)
גזר – חדר האוכל האחרון (גבי גרזון)
★
למי שפספס הנה ההרצאה:
.
★
חלון אחורי 
תגובות
כתבה יפה. הקיבוץ ליד ג'נין הוא גבעת עוז ולא נחל עוז
תודה, טעות הקלדה. תקנתי.
מה יש ב5.2 שלא נשכח?
ערב ט"ו בשבט
בקיבוץ נחל עוז שבקצה המערבי של עמק יזרעאל, ממש ליד ג'נין – אולי גבעת עוז??? כי נחל עוז נמצא בעוטף עזה.
.
תודה, טעות הקלדה. תקנתי.
ההרצאה תוקלט ? תהיה זמינה לצפייה לאחר מכן ?
ככל הידוע לי היא לא תוקלט
כל הכבוד ליוזמה
אין עליך
בברכה,
אדר' דב אלון
טעות בשם הקיבוץ בכתבה
המועדון השוכן מתחת לאולם ההסעדה בחדר האוכל בקיבוץ נחל עוז שבקצה המערבי של עמק יזרעאל, ממש ליד ג'נין
צ"ל קיבוץ גבעת עוז….
אצטרף בשמחה
כתבה מעניינת. כמו תמיד!
מחכים לך בעין כרמל. לא תצטער…ונקשיב להרצאתך.
שלום מרים, יש כמה קיבוצים שמצויים בראש הרשימה שלי כמו עין כרמל וחצרים. זה יקח זמן אך בסוף אגיע לכולם. המאמר הבא על חדרי אוכל יעסוק בבית העמק שבגליל המערבי.
מיכאל, כל הכבוד.
העבודה שאתה עושה בחקר מבני ציבור קבוציים חשובה ביותר, מענינת ומרתקת.
המשך בכוחך זה ונצא כולנו נשכרים ומחכימים.
גדעון גלעדי
מיכאל , אתה עושה עבודה חשובה ביותר להכרת תרבות התכנון בקיבוצים בכלל ושל חדרי האוכל בקיבוצים בפרט: תיעוד חדרי האוכל במקור, מעקב אחר שינויים בתפקודיו ובפונקציות שהוא ממלא ותיעוד מצבם הנוכחי ובעיקר בניתוח האדריכלי מנקודת מבטך האישית מאוד. עבודה זו ראויה להוקרה. בכך אתה מצטרף לעוד חוקרים ומתענינים בנושא. הראשון מביניהם הוא פרדי כהנא מבית העמק שמחקרו מתומצת בספר "לא עיר לא כפר", חיוטין מ. ו-ב. , גליה בר אור, מוקי צור ואחרים. וכן גם אני הקטנה שבמסגרת תכנית האב לשימור שערכתי (עם שותפים) עבור מוא"ז הגליל העליון כתבתי את פרק הסיכום על התפתחות התכנון והבנייה בקיבוצים בכלל (ובגליל העליון בפרט)והוא כולל פרק של ניתוח, מסקנות והמלצות לעתיד גם על מרכז הקיבוץ וחדר האוכל, כחלק ממנו. העבודה זכתה לפרסום בביטאון משרד החקלאות וצוינה לשבח ולהמלצה לאימוץ כתכנית מעשית, ע"י לשכת התכנון המחוזית צפון. אשמח לשתף אותך וקוראי הבלוג במסקנות או המלצות לעתיד.
בית הכנסת בדגניה א' לא נפתח בגלל שום מצב במדינה, אלא רק בגלל צורך במקום יותר גדול לבית הכנסת שהיה לפני כן בחדר ישיבות. אתה מציג את חדר האוכל השני של דגניה שהפסיק לשמש כחד"א בשנת 1966 ומאז עבר גילגולים אחרים. כשאתה כותב מאמר עם כל כך הרבה יידע כדאי מאוד לדייק בעובדות ולא להטעות את ציבור הקוראים שלך.
עם מי דברת בבארות יצחק? כי בטוח שיש במחלקת הבנייה שלנו את שם האדריכל.
מקסים ומעניין אכן חלק מסיפורי ארצנו האהובה.