fbpx

מי סובל יותר מהמשטרה? | מדד מכון זולת והמכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן

סקר ינואר של מדד זכויות האדם: 66% מהציבור הישראלי סבורים שהמשטרה אלימה יותר בהפגנות של קבוצות מיעוט. בראש רשימת המופלים, לדעת הציבור, יוצאי אתיופיה, ואחריהם חרדים וערבים

0

 מדד זכויות האדם הרבעוני של מכון זולת לשוויון וזכויות אדם ושל המרכז לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן בשיתוף ״ליברל״, עסק הפעם בחופש הביטוי והמחאה בישראל על רקע תוצאות הבחירות והשלכותיהן. הממצא העיקרי מהסקר הוא כי רוב מובהק של ישראלים (66%, או 78% בניכוי אלה שהשיבו ״לא יודע/ת״) מאמינים שהמשטרה אלימה יותר בהפגנות של קבוצות מיעוט.

66% מהיהודים ו-65% מהערבים שנשאלו, סברו שמשטרת ישראל מתייחסת באופן שונה להפגנות של קבוצות שונות. בנוסף, נמצאו הבדלים קטנים בחלוקה לפי גושים אידיאולוגיים בין תומכי ימין, שמאל ומרכז: 71% בקרב תומכי ימין, 69% בקרב תומכי שמאל ו-61% בקרב תומכי מרכז.

עם זאת, נמצאו הבדלים גדולים בחתך של מידת דתיות בקרב המשיבים היהודים. בעוד בקרב משיבים יהודים חילונים 57% סברו שמשטרת ישראל מפעילה אלימות רבה יותר בהפגנות של קבוצות מסוימת, בקרב משיבים מסורתיים מדובר ב-64% ובקרב דתיים לאומיים מדובר ב-83%. הנתון הגבוה ביותר הוא בקרב משיבים חרדים, אשר 94% מהם סברו שהמשטרה מפעילה אלימות רבה יותר בהפגנות של קבוצות מסוימות.

המשיבים שענו בחיוב לשאלה הקודמת, נשאלו: "אילו מהקבוצות הבאות זוכות לדעתך ליחס תוקפני ואלים יותר מצד המשטרה כאשר הן מפגינות?" (חרדים; יוצאי אתיופיה; ערבים; מפגיני בלפור; נכים; בחירה מרובה או אחרת).

מקרב המשיבים, 58% ענו כי יוצאי אתיופיה הם הקבוצה המופלית ביותר, 55% בחרו בחרדים ו-47% בחרו בערבים. שיעורים נמוכים יותר של נשאלים ענו שמפגיני בלפור (16%) ונכים (7%) זוכים ליחס תוקפני ואלים יותר מצד המשטרה. מקרב המשיבים הערבים, לא פחות מ-93% מהנשאלים סימנו את עצמם כקבוצה שסובלת מאלימות משטרתית בהפגנות.

השאלה הבאה התייחסה להשפעה בפועל של אלימות משטרתית על חופש הביטוי: ״האם במהלך חמש השנים האחרונות נמנעת מלצאת להפגין בגלל חשש מאלימות כנגד מפגינים מצד המשטרה או מצד אזרחים?״.

בקרב אלה שאמרו כי השתתפו בהפגנות או תכננו להפגין בחמש השנים האחרונות (33% מכלל הנשאלים), 66% דיווחו שנמנעו פעם אחת לפחות מלצאת להפגין בגלל חשש מאלימות נגד מפגינים.  38% מהיהודים דיווחו שהם יצאו להפגין ללא חשש מאלימות נגד מפגינים, 22% דיווחו שהם נמנעו פעם אחת מלצאת להפגין ו-40% דיווחו שהם נמנעו כמה פעמים מלצאת להפגין. לעומת זאת, בקרב משיבים ערבים 23% דיווחו שהם יצאו להפגין ללא חשש מאלימות כנגד מפגינים, 25% דיווחו שהם נמנעו פעם אחת, ולא פחות מ-53% דיווחו שהם נמנעו כמה פעמים מלצאת להפגין.

מדובר במשבר גדול בתפיסה של הזכות למימוש חופש המחאה שמעיד על היחלשות הדמוקרטיה. הדבר נובע, בין היתר, מהיעדר חקיקה רלוונטית שמסדירה את היחסים בין המפגינים למשטרה, שמעגנת את עקרון השוויון ושמגדירה את סמכויות המשטרה. מכון זולת לשוויון וזכויות אדם ניסח רפורמה לחיזוק חופש המחאה, שכוללת מספר הצעות חוק הבאות להחליף חקיקה מיושנת מהתקופה המנדטורית. ההצעות כוללות את הגבלת כוחה של המשטרה להשתמש באמצעים לפיזור הפגנות כמו מכת"זית ובואש, וכן את הגבלת היכולת למנוע רישיון להפגין והקמת יחידה משטרתית אזרחית שתיועד לטיפול בהפגנות לא אלימות באופן ברור ותקבל הכשרה מתאימה.

**

סקר ינואר נערך באופן מקוון על ידי חברת iPanel בתאריכים 7–11 בדצמבר 2022 בקרב 807 משיבים בני 18 ויותר (655 יהודים ו-152 ערבים). טעות הדגימה המרבית היא 3.5% ברמת ביטחון של 95%. היהודים מהווים מדגם מייצג, בפילוח של מגדר, קבוצות גיל, מחוז בארץ ומידת דתיות. המשיבים הערבים מהווים מדגם שקרוב לזה המייצג את האוכלוסייה הערבית הבוגרת בישראל בפילוח של מגדר, קבוצות גיל, מחוז בארץ ומידת דתיות, כאשר ישנה דגימת חסר של משיבים גברים, מהדרום ובני 40 ומעלה.

הסקר נערך‬ בשיתוף המכון‭ ‬לחירות‭ ‬ואחריות‭ ‬באוניברסיטת‭ ‬רייכמן

 

    LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook