עם 'תורתך שאלתי'
אין יותר שאלות

שנים רבות ניסיתי לרכוש בקיאות בפרשיות השבוע. בכל שנה, בפרשת בראשית, עם תחילת "סבב נוסף" של פרשיות השבוע ניסיתי דרכים שונות ומגוונות ללמוד את פרשיות השבוע עם המפרשים, כל שנה עם מפרש אחר. לצערי, לא הצלחתי להקיף את המפרשים, במידה מסוימת התייאשתי.

המניע לכתיבת ספרי תורתך שאלתי היה העשרת שולחן שבת.

שולחן השבת בכל בית יהודי הינו מפגש בעל ערך רב, אשר לא יסולא בפז.

מי מאיתנו אינו רוצה לייקר את המפגש המשפחתי המרומם סביב שולחן השבת בביתו?

גם אני בתפקידי כרב צבאי, שעסק במהלך השבוע בעניינים תורניים ורוחניים, הגעתי לשבת, ללא שהספקתי לעבור על הפרשה כראוי ולהכין רעיונות יפים לשולחן שבת.

פעמים רבות חשתי שאיני מצליח להעשיר את ההתכנסות המשפחתית בסעודת השבת בדברי תורה שמעניינים את הילדים.

ובאחת השבתות, כשאני מחפש זמן רב אחרי רעיונות יפים, שירתקו את המסובים, עלה בראשי הרעיון, לאגוד את עיקרי שיטות המפרשים על כל פסוק.

כדי לעניין את ההורים כמו גם את הילדים, אני מגיש את השיטות השונות בדרך שאלות ותשובות, שעליהן נהג רבי חיים אברמסקי זצ"ל לומר, שיש טעם מיוחד לדבר תורה שנאמר כתרוץ לקושיא. מתוך אי הבהירות שבשאלה ניכרת מתיקות התשובה.

בדרך זו נהג דוד המלך בספר תהילים, כששאל "מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס…" (תהילים קיד, ה) ולאחר שלש שאלות נוספות השיב: "מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ…". ניתן היה להסביר גם ללא השאלה, אולם העדיף לפתוח בשאלה משום שנעימות ומתיקות מיוחדת יש לדברים כשנאמרים כתשובה לשאלה.

ספרי תורתך שאלתי פותחים צוהר ללימוד פרשיות התורה באופן יסודי, מקל על המעיין באיתור יותר מתשובה אחת לשאלות המרכזיות שבכל פסוק, תוך עיון במשנתם של הפרשנים העיקריים על התורה.