אולגה רז; לשעבר מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה
לפי התחזיות הנשמעת במערכות הבריאות בעולם, בין 30% ל-40% מהאוכלוסייה הבוגרת הבריאה כביכול, עתידים לפתח סוכרת בשלב כלשהו בחייהם - וזו עדיין תחזית אופטימית. ישנם מומחים החוזים אחוזים גבוהים אף יותר, בהתאם להתפתחות ההשמנה בעולם. הבעיה היא, שחלק גדול מאותם האנשים העתידים לפתח מחלה זו, אינם מודעים כלל וכלל לסכנה זו. המצב בו הסוכרת עדיין אינה מורגשת, אינה מאובחנת ובלתי נראית כביכול, נקרא "סוכרת סמויה", או "טרום-סוכרת". מצב זה מדאיג מאוד, משום שסוכרת הנה אחת המחלות הקטלניות ביותר, הפוגעת במערכות החיוניות של הגוף, כמו עיניים, כליות ולב. מצד שני, המחקרים אומרים שיותר ממחצית מהמקרים הפוטנציאליים של הסוכרת, ניתנים למניעה או לפחות לדחייה משמעותית, על-ידי שינויים בתזונה ובפעילות הגופנית. סוכרת גלויה מתבטאת בעליה ברמות הסוכר בדם, עקב אי יכולת הגוף להפנותו לתאים. עליה ברמת הסוכר לאחר האכילה הינה מצב נורמאלי הגורם להפרשת האינסולין מהלבלב. תפקידו של האינסולין להכניס את הסוכר לתאי הגוף לצורך הספקת אנרגיה לקיומם. בסוכרת מסוג 1, הלבלב אינו מסוגל לייצר אינסולין, עקב פגיעה בו כתוצאה מתגובה אוטו-אימונית. בסוכרת סוג 2, הנפוצה הרבה יותר, הלבלב מייצר בדרך כלל כמות עודפת של אינסולין, כך שתאי הגוף מפתחים עמידות לפעילותו והופכים להיות פחות רגישים אליו. כך נוצר אותו אפקט של עליה ברמת הסוכר על רקע עודפי האינסולין. מצב העודף של האינסולין - היפר אינסולינמיה - מופיע בעיקר באנשים עם עודף משקל. מאחר שמקור המחלה טמון כנראה ברמות מוגברות של אינסולין, לא פלא שבחלק גדול מאותם אנשים טרום-סוכרתיים, רמת האינסולין תהיה גבוהה בצום או תעלה יתר על המידה לאחר אכילה. באופן עקרוני, אפשר לבצע בדיקת אינסולין כדי לברר את הסיכוי לפתח סוכרת באנשים מועדים, אך קופות החולים נמנעות מלבצע אותה עקב מחירה הגבוה. אישית, מובן שכדאי לטפל במחלה לפני שהתפתחה במלואה, מאשר כשהמחלה כבר קיימת: גם זול יותר וגם חוסך הרבה סבל. מבחינת הסימנים לסוכרת, רובם הגדול של האנשים הסובלים מהיפר אינסולינמיה הינם בעלי עודף משקל ו/או בעלי כרס מכובדת. לרובם תחושות רעב חזקות ובלתי ניתנות לשליטה, דרישה מוגברת למתוק, במיוחד לאחר ארוחות גדולות ודשנות, עייפות וקושי מיוחד בירידה במשקל. כמו כן, חלקם חשים מדי פעם סחרחורות, שחור בעיניים ואף עלפון, במיוחד אחרי שלא אכלו זמן ממושך. סוכרת במשפחה היא גורם נוסף המחזק את החשש לטרום-סוכרת.
איך מונעים ככל הניתן את התפתחות הסוכרת?
כדי למנוע את התפתחות הסוכרת או לדחות את הופעתה, אפילו בכמה שנים, חשוב בראש וראשונה להוריד את רמת האינסולין. הבשורה הטובה שזה אפשרי ואפילו לא קשה מדי, לצורך כך יש לשנות הרגלי האכילה, להשתמש לעתים בתוספי מזון ולעשות פעילות גופנית. באופן כללי, למרות שרבים חושבים אחרת, הדיאטה לחולי סוכרת או לאלה עם טרום סוכרת איננה מסובכת; מורכבת ממזון רגיל שאפשר לקנות בכל מקום; ולא דורשת הכנות ומזונות מיוחדים ויקרים.
להלן מספר נקודות עליהן יש לשים דגש:
- פחמימות מורכבות: בניגוד למה שרבים חושבים, חולי סוכרת והסובלים מטרום סוכרת חייבים לאכול דווקא פחמימות, אבל עם דגש על פחמימות מורכבות בעלות מדד גליקמי נמוך. כבר לפני 14-15 שנה התחלתי לרשום לאנשים כאלה דיאטה עשירה בפחמימות מורכבות - דיאטת הלחם - שבה חולי סוכרת רבים הורידו את רמת הסוכר ושיפרו את בריאותם. כיום זה מתחיל להיות יותר ויותר נפוץ בספרות העולמית, כך שההמלצות האחרונות של האגודה יאמריקאית לסוכרת מדברות על 55%-65% פחמימות מורכבות בדיאטה לחולה סוכרת, גלויה או סמויה.
- דוגמאות לפחמימות מורכבות בעלי מדד גליקמי נמוך: לחם מחיטה מלאה, גריסים לסוגיהם, רוב סוגי הקיטניות, פסטה מקמח דורום או קמח מלא, שיבולת שועל, אורז בסמטי או מלא, בטטה וכדומה. לפיכך, סנדוויצ'ים מלחם מחיטה מלאה (קל או רגיל) - כל 3-4 שעות סנדוויץ' אחד - יכולים להיות פתרון מצויין לחולי סוכרת או לאלה הרוצים למנוע את התפתחותה.
- סדר הארוחות: פעם חשבו שצריך לאכול 3 ארוחות ליום. לא כך הדבר, ובמיוחד לא עבור חולי סוכרת, ובעצם לא עבור אף אדם שרוצה לרדת במשקל או לא להשמין. ההמלצה היא, לאכול ארוחות קטנות במרווחים של 3-4 שעות במשך כל שעות העירות, כולל לפני השינה. בכל ארוחה יש לאכול כמות דומה של פחמימות מורכבות, פרט לארוחה הכוללת בשר או דגים, שבה רצוי לצמצם מאוד את כמות הפחמימות, אפילו לא לצרוך מהן כלל.
- פיטוכימיכליים: אלה החומרים הנמצאים בצבעי היקרות והפירות. כל סוג פרי וירק מכיל פיטוכימיכליים, שנוכחותם בגופנו מסייעת במניעת מחלות, כך שכדאי לאכול הרבה ירקות, ממש ללא הגבלה, מכל הצבעים, בכל צורת ההכנה, כולל גזר וסלק מהם חוששים חולי סוכרת רבים. זאת תהיה תרומה גדולה למניעת סוכרת. באשר לפירות, אין אנו יכולים להיות ליבראליים עד כדי כך, עקב התכולה הגבוהה של סוכר בהם, כך שאכילת הפירות מוגבלת ל-1-2 ביום, ועדיף בכלל לא.
- קפה: מתברר ששתיית קפה מסייעת דווקא במניעת התפתחות סוכרת. ממחקרים עולה, ששתיית 2-3 כוסות קפה ביום הורידה את הסיכון לחלות בסוכרת בכ-40%. זה נכון כנראה גם לקפה ללא קפאין. כנראה שיש בקפה חומרים בעלי השפעה חיובית למניעת התפתחות הסוכרת, פרט לקפאין.
- קינמון: חומרים מיוחדים בקינמון, מורידים את רמות הסוכר והאינסולין בדם בחולי סוכרת, וכנראה מסוגלים למנוע התפתחות מהירה של המחלה. המחקרים הראו ירידה ברמות הסוכר עד כדי כ- 30% לאחר צריכת קינמון באנשים בריאים, חולי סוכרת וסוכרת הריונית והסובלים מטרום סוכרת. מבחינה כמותית, מדובר בגרם קינמון נקי ביום, או בכפית עד שתיים של קינמון שנקנה במרכולים, דרישה שלא קשה לעמוד בה אם נלמד להכניס את הקינמון בתבשילים שונים, החל מבשר ודגים וכלה בדייסת קוואקר, יוגורט וכדומה. אם ניקח בחשבון שלקינמון טעם מתקתק גם ללא תוספת סוכר, אז אפשר לעשות שימוש נרחב בתבלין מיוחד זה, למי שכמובן אוהב אותו.
- מגנזיום: מגנזיום הוא יסוד קורט, בין החשובים לתפקוד תקין של הגוף, המשתתף ביותר מ-300 תהליכים כימיים מהמשמעותיים ביותר, בין היתר באלה האחראים להפקת אנרגיה מהשריר, לפעילות תקינה של שרירים בגוף, כולל שריר הלב, למערכת העצבים ועוד. הבעיה היא שכמותו במזון קטנה מאוד, כך שרובנו איננו מקבלים את הכמויות הדרושות לנו. ישנם מחקרים האומרים שכמות המגנזיום הנצרך על ידינו ביום, יום לא מגיעה אפילו ל-50% מהצריכה המומלצת. בעיה קשה עוד יותר, היא שדרישת הגוף למגנזיום עולה בהרבה במצבי לחץ, ומי מאתנו לא נמצא במצבים האלה לעיתים קרובות?... בעיה נוספת היא שחולי סוכרת זקוקים למגנזיום עוד יותר מאשר אנשים בריאים. באחד המחקרים הראו, שהעלאת צריכת מגנזיום מורידה את הסיכון לפתח סוכרת ב-48%. לעומת זאת, צריכה נמוכה של מגנזיום מעלה את הסיכון לסוכרת פי שלושה. אין לנו מידע מדויק על אופן פעילות המגנזיום במניעת סוכרת, אך אין ספק שצריכה סבירה של 350 מ"ג ביום מסייעת במניעת סוכרת.
- מגנזיום נמצא בירקות בעלי עלים ירוקים, כמו חסה, תרד, ברוקולי, וגם בלחם מחיטה מלאה, בקטניות ובמים "קשים" מהברז. לעיתים מומלץ לקחת תוספות של מגנזיום בכדורים, במינון של 200-400 מ"ג ביום, תלוי במצב, ולהתאים את התכשיר למטופל לפי הצורך. מתן מגנזיום דורש מעורבות של איש מקצוע, דוגמת דיאטנית, משום שישנם אנשים להם אסור לקבל תוסף זה.
- כרום: ישנם מחקרים המראים השפעה מיטיבה של יסוד קורט זה על סוכרת. הסיבה לכך טמונה כנראה בהשפעת הכרום על שיפור ברגישות לאינסולין, כלומר - הכרום מאפשר להעלות את היעילות של האינסולין. מחקרים הראו, ששימוש בתוספת כרום סייע להוריד את רמת הסוכר בדם בחולי סוכרת. מדובר בתוספת של 200 מיקרוגרם ביום. הבעיה היא, שאף אחד מאתנו לא צורך כמות כזאת ביומיום, אלא בערך כעשירית מממנה. לכן, ככלל, אין מנוס מנטילת כרום כתוסף מזון, אך גם כאן - אין ליטול כרום ללא התייעצות עם מומחה. הוא עלול להפריע לפעילותן של תרופות אחרות, כך שכמות וסוג התוסף צריכים להיות מותאמים למצב האישי של המטופל. עודף כרום אינו רצוי ואף עלול להזיק. מהנסיון בטיפול בחולי סוכרת עולה, כי תוספת כרום עוזרת בעיקר לבעלי כרס.
מזונות המזיקים לחולי סוכרת ומזרזים התפתחות סוכרת בטרום-סוכרתיים
- סוכר מכל הסוגים והצבעים ובכל הצורות והתחפושות, כולל סוכר "טבעי", סוכר חום, סוכר פירות, פרוקטוזה, גלוקוזה, וגם דבש.
- כל המשקאות המכילים או ממותקים בסוכר, החל במיצים טבעיים וכלה במשקאות קלים, וכן המתקה בסוכר של תה וקפה.
- כל המאכלים המכילים או ממותקים בסוכר, כולל עוגות, קינוחים, ממתקים ורוב סוגי דגני הבוקר.
- משקאות אלכוהוליים הנצרכים בכמות גדולה משני משקאות ליום לגבר, ומשקה אחד בלבד לאישה, וגם זה אולי יותר מדי. כדאי לבחור משקאות כמו יין, בירה (לא שחורה), מעט ויסקי או וודקה, ולא ליקרים ומרגריטות.
- מזון עשיר בשומנים - בשר שמן, נקניקים ונקניקיות, קבב והמבורגר, חמאה, צ'יפס, חטיפים בעלי תכולת שומן גבוהה. כל אלה עלולים להעלות את התגובה הדלקתית בגוף ולהחריף סוכרת.
- פחמימות מורכבות בעלות מדד גליקמי גבוה - תפו"א, תירס, אורז לבן, פסטה מקמח לבן, קורן פלקס, קורנפלר, עוגות, עוגיות וכדומה.
