אמש התבשרנו על עוד מוות מיותר. הפנים מאחורי השם עדיין חסויות שכן המדובר בנערה שאושפזה בבית החולים "מעלה הכרמל". זהו אותו המוסד שבו הייתה מאושפזת גם ליטל יעל מלניק ז''ל, שגופתה נמצאה בחודש שעבר. לא מיותר לציין כי החשוד ברצח המחריד של מלניק הוא עובד בית החולים, אדוארד קצ'ורה שטען כי המנוחה ביקשה כי יקבור אותה בחול.
צעירה נוספת בת 21 המתמודדת עם אתגרי הנפש שמה קץ לחייה בתחילת החודש בזמן שאושפזה במחלקה פסיכיאטרית בבית החולים זיו. זאת לא לפני שכתבה בהודעה בוואטס אפ: ''לא רואים אותי פה כאדם אלא כמחלה".
2 צפייה בגלריה
המרכז לבריאות הנפש מעלה הכרמל, בו שהתה מלניק
המרכז לבריאות הנפש מעלה הכרמל, בו שהתה מלניק
המרכז לבריאות הנפש מעלה הכרמל
(צילום: נחום סגל)
אם הילד הנכה והזקנה במסדרון חושבים שלא רואים אותם במערכת הבריאות, אז הביטו אל חסרי הישע, מאושפזי בתי החולים הגריאטרים ובתי החולים לבריאות הנפש, שפשוט מהווים את" החצר האחורית" של החצר האחורית במדינת ישראל. למעט אזכורים קצרים בתקשורת ורק לאחר טרגדיות, הם כלל לא זוכים למענה והתייחסות (באותה מידה שאיציק סעדיאן כבר פחות מושך את הסיקור התקשורתי מאז התעורר).
הצעירות האומללות שאיבדו חייהן בצורה הטרגית הזו, מצטרפות לסטטיסטיקה הרעה של אלפי מקרי מוות מרשלנות וטעויות רפואיות שניתן היה למנוע.
2 צפייה בגלריה
עמיעד טואוב
עמיעד טואוב
עמיעד טאוב
(צילום: עט תקשורת)

לשים סוף לאנרכיה במערכת בריאות הנפש

רשלנות רפואית לא מתבצעת רק בניתוחים. היא מתבצעת גם כאשר מתבצע אבחון לקוי או מעקב לקוי אחר המטופלים. בתחום בריאות הנפש, גם שחרור של אדם עם נטיות אובדניות, או השגחה שאינה מספקת על מאושפז המסכן את עצמו, יכולים להגיע לכדי רשלנות רפואית, שבתחום הנפש תוצאותיה כמעט תמיד הינן הרסניות.
מערכת בריאות הנפש, המטפלת בעשרות אלפי מטופלים, מורעבת מזה שנים. היעדר של תקציבים, מיטות אשפוז, מטפלים טובים, הכשרה, אכיפה ופיקוח על הצוות המלווה של הצעירים, מובילים היישר לעוד ועוד מקרים של רשלנות רפואית שמסתיימים תמיד רע.
והכי גרוע זה היעדר התמיכה בהקמת וקידום מסגרות שיקום בקהילה עבור נכי נפש. אנשים, שעם התמיכה הנכונה, יוכלו להשתלב בקהילה בתחומי החיים השונים: בדיור, בתעסוקה ובפנאי. רק בשל היעדר תקציב הם נותרים מבודדים בבתיהם או מאושפזים בבתי החולים. כשהמדינה מתקצבת שכר דירה בסל שיקום ב-500 עד 800 ש''ח לחודש אין שום סיכוי שהבוגר המתמודד יוכל לצאת לחיים עצמאיים.
כדי לסבר את האוזן, משרד הבריאות מקציב יותר כסף לטיפול בכ-3,000 מאושפזים בבתי החולים מאשר בכלמעלה מ-35,000 מתמודדי נפש בקהילה - אלו היכולים ומסוגלים לצאת לדרך עצמאית וחדשה עם התמיכה הנכונה. הדבר הזה הינו בעל ערך יהודי, חברתי וכלכלי ראשון במעלה.
הגיע הזמן לשים סוף לאנרכיה השולטת במערכת בריאות הנפש בישראל כי ''בנפשנו היא''.
ועדות הבדיקה עובדות בעצלתיים. במקרים רבים בתי החולים לבריאות הנפש כלל לא מדווחים למשרד הבריאות, מה שמונע יכולת לתחקר להפיק לקחים ולעדכן את שאר בתי החולים על מנת שיידעו להימנע מאירועי סיכון. הכנסת חייבת עוד היום לקדם הקמת ועדה לבריאות הנפש שתביא את כל הגורמים לענות על השאלות הקשות.
לא דיון אחד, לא שדולה ולא ועדת משנה -ועדה לבריאות הנפש. ויפה שעה אחת קודם.
הכותב הוא יו''ר עמותת אופק חזרה לחיים ומשנה לראש עיריית מודיעין