גטו קובנה

גטו קובנה שכן בעיר קובנה שבליטא, ברובע ויליאמפולה שכונה בפי היהודים סלובודקה. סלובודקה ממוקמת מחוץ למרכז העיר, מעבר לנהר, ולאורך הדורות השתקעו בה יהודים בתקופות שנאסר עליהם להתגורר בתחומי העיר עצמה. ערב מלחמת העולם השנייה התגוררו בקובנה, כולל סלובודקה, כ-35,000 יהודים (כרבע האוכלוסייה הכוללת), כאשר מיעוטי האמצעים שבהם התגוררו בסלובודקה.

גטו קובנה

מידע כללי
מדינה	ליטא
מחוז	קובנה
נתונים
קואורדינטות	54°54′N 23°54′E

מפת אזור גטו קובנה

היסטוריה

אזרחים מתבוננים בגופות נרצחים יהודים בטבח בקובנה, 27 ביוני 1941

אתר גטו קובנה בשכונת סלובודקה, בראשית המאה ה-21

ערך מורחב – הטבח בחצר מוסך לייטוקיס בקובנה

במסגרת מבצע ברברוסה נכבשה קובנה על ידי הנאצים ב-24 ביוני 1941, מיד בימים הראשונים לכיבוש נשטפה המדינה כולה בלאומנות אלימה אכזרית וחסרת מעצורים, שחלק ניכר ממנה כוּון כלפי היהודים. בערבו של 24 ביוני החלו המיליציות הליטאיות במאסרים המוניים של יהודים. בלילה שבין 25 ו-26 ביוני 1941 התנפלו לאומנים ליטאים על בתי הפרוור היהודי סלובודקה ורצחו כ-800 יהודים. למחרת אירע הטבח בחצר מוסך לייטוקיס בקובנה.

ב-8 ביולי ציוו השלטונות הגרמניים על העברת היהודים לגטו בפרבר סלובודקה, עד 15 באוגוסט. לגטו, שכונה רשמית "גטו ויליאמפולה" נכנסו כ-30,000 יהודים, לאחר שכ-6000 יהודים מתושבי קובנה נרצחו בחודשים יוני - אוגוסט 1941. בראש האלטסטנראט (מועצת הזקנים, ובשמו הרשמי "ועד זקני העדה") בגטו עמד אלחנן אלקס וכממלא מקומו שימש לייב גרפונקל. בתוך חודשיים וחצי נרצחו בגטו כשלושת אלפים נפש.

האקציה הגדולה

ערך מורחב – טבח יהודי קובנה, 29 באוקטובר 1941

ב-28 באוקטובר נקראו כל תושבי הגטו להתייצב בכיכר הדמוקרטים למפקד. לאחר סלקציה שנמשכה מהבוקר עד הערב נרצחו למחרת 9,000 איש בפורט התשיעי.

התקופה השקטה

מאוקטובר 1941 ועד אוקטובר 1943, הייתה תקופה של "שקט יחסי" שבמהלכה עבדו רוב תושבי הגטו, החל מגיל 12 בעבודות כפייה מחוץ לגטו ובתוכו. מקום העבודה הגדול ביותר, שבו היו התנאים הקשים ביותר, היה שדה התעופה הצבאי באלקסוטס, בסמוך לקובנה. כמו כן הוקמו בגטו בתי מלאכה גדולים שעסקו בייצור עבור הוורמאכט ומוסדות גרמניים נוספים.

בגטו קובנה היו חיי פנים תוססים - חיי חברה ותרבות, מוזיקה, חיי דת, בתי ספר ופעילות פוליטית. היודנרט הקים גני ירקות. עשרות בני נוער עבדו בגנים ושמרו עליהם.

במהלך התקופה השקטה בוצעו על ידי הגרמנים שתי הגליות של תושבים למחנות עבודה בריגה. כמו כן בוצעה אקציית הספרים - פעולה של החרמת כל הספרים וכתבי העת שהיו ברשות תושבי הגטו בסוף פברואר 1942.

הצלם החובב ג'ורג' קדיש צילם בהיחבא אלפי תצלומים שתיארו את חיי היומיום בגטו קובנה מראשיתו ועד סופו.

המחתרות בגטו

בגטו קובנה הייתה פעילות מחתרתית ענפה ומוצלחת. בין ארגוני המחתרת היו "ארגון ברית ציון", שחבריו התמסרו בעיקר לפעילות חינוך ותרבות ופרסמו ביטאון שנקרא "הניצוץ", ותנועת המחתרת הקומוניסטית - "הארגון האנטי-פשיסטי הלוחם", שבראשה עמד הסופר חיים ילין. מאחר שתנאי הגטו לא אפשרו התנגדות מזוינת, התמקדה הפעילות המחתרתית בהוצאת לוחמים חמושים ומאומנים שהצטרפו לקבוצות פרטיזנים ביערות רודניקי ליד וילנה . כ-350 יהודים הצליחו להימלט, בתמיכה וסיוע של מועצת הזקנים והמשטרה היהודית בגטו. הכומר ברוניוס פאוקסטיס, שעמד בראש אחת הקהילות הנוצריות בעיר, סייע למחתרות והצליח להציל כ-200 יהודים.

הפיכת הגטו למחנה ריכוז Kauen

לאחר מרד גטו ורשה באפריל - מאי 1943, והתקרבות אפשרית של הצבא האדום לשטחי נציבות הרייך אוסטלנד, הורה היינריך הימלר ב-21 באוגוסט 1943, - לאחר התייעצות עם היטלר ב - 19 ביוני, כחלק מ"הקרב נגד הכנופיות" למפקד העליון של האס אס והמשטרה, באוסטלנד, פרידריך יקלן, ולראש המשרד הראשי למשק ומנהל של האס אס, אוסוואלד פוהל, "לרכז את כל היהודים שעדיין נמצאים באזור אוסטלנד בגטאות במחנות ריכוז" עד 1 באוגוסט 1943.

עקב התנגדות ועיכובים של המנהל האזרחי בליטא נמשך התהליך מספר חודשים, אולם החל מסתיו 1943 הוכרז הגטו כמחנה ריכוז, בשם KZ KAUEN ועבר לאחריות ה-SS. למפקדו התמנה קצין האס אס וילהלם גקה. מחנה הריכוז כלל לא רק את הגטו לשעבר, אלא גם מחנות עבודה סמוכים, ואת מה שהיה גטו שאוולי. הפיכת הגטו למחנה ריכוז לוותה בשינויים רבים בחיי הגטו. מועצת הזקנים פוזרה. בתוך הגטו הוצבה "מפקדת מחנה" מאוישת על ידי אנשי אס אס, ואלפים מתושביו נשלחו למחנות עבודה באזורים סמוכים לקובנה.

אקציית אסטוניה

הגירוש הגדול והטראומטי ביותר בתולדות הגטו היה הגירוש לאסטוניה ב-26 באוקטובר 1943. היה זה כבר בעיצומו של תהליך הקסירקוט. גירוש זה נעשה במרמה. מפקד הגטו גקה, הורה לאלטסטנראט להכין רשימה של 3,500 אנשים שיישלחו לעבודה בעיירה אז'אראצ'י (Ežerėlis, כ-25 קילומטרים ממערב לקובנה).

האלטסטנראט והמשטרה קיבלו פקודה לגייס את היהודים אולם קצב הגיוס שערכה המשטרה, לא מצא חן בעיני הגרמנים והגיוס נמסר לידי אוקראינים מאנשי צבא ולאסוב שביצעו אותו באכזריות גדולה. גויסו כנראה כ-2,700 יהודים. הראויים לעבודה לא נשלחו לאז'אראצ'י, אלא לאסטוניה, ואילו הזקנים והילדים, 758 במספר, להשמדה באושוויץ. היהודים הנותרים, שהבינו כי גורלם נחרץ, ניסו להכין לעצמם מקומות מסתור שכונו "מלינות", ולהבריח ילדים אל מחוץ לגטו.

האקציה של הילדים והזקנים (מרץ 1944)

תמונת השופט אהרן ברק וסיפור הצלתו, כפי שמוצג במוזיאון הפורט התשיעי בקובנה

ביום שני, 27 במרץ 1944, התרחשה האקציה של הילדים. האקציה האכזרית ביותר שידע הגטו. בראש המבצע עמד ברונו קיטל, מן האחראים לחיסול גטו ורשה וגטו וילנה. ניידות משטרה מצוידות ברמקולים נעו משעות הבוקר המוקדמות ברחובות הגטו, ומתוך הרמקולים בקעו קולות מתכתיים: "על הכול להישאר בבתים. מי שיעז לצאת מן הבית, יירה במקום". פלוגות של אנשי גסטפו, מתוגברים בחיילים ליטאים ובשבויי מלחמה אוקראינים, פשטו על הבתים, שלפו ילדים ממיטות חמות, חטפו ילדים מידי הוריהם, הכו אותם והשליכו אותם למשאיות. הפקודה הייתה לנקות את הגטו מילדים בני 12 ומטה, ונשים וגברים בני 55 ומעלה.

הגטו התמלא צעקות, יללות ובכי. ניידות המשטרה סבבו בחוצות הגטו משמיעות מוזיקה קולנית ברמקולים, להחריש את זעקות הילדים והאמהות. כלבים התרוצצו מבית לבית, במחבואים ובחצרות, תרים אחר הטרף האנושי. אמהות התחננו: "אל תיקחו את הילדים!" אבל הגרמנים ענו בצעקות: "את הזבל הזה חייבים לסלק, ואתן תעבדו עבורנו." אמהות שהתנגדו להתנתק מן הילדים או שניסו להוציא אותם מהמשאיות הושלכו בכוח לאחור, או שנורו במקום. ילדים ניסו לברוח, ונורו.

הגרמנים אילצו את השוטרים היהודים לחשוף מקומות מסתור של ילדים. מי שסירבו הועברו לפורט התשיעי ונורו למוות. כ-1,800 תינוקות, ילדים וזקנים נרצחו בתוך פחות מ-48 שעות. רובם של 130 שוטרי המשטרה היהודית הועברו לפורט התשיעי (חלק משרשרת מצודות מהמאה ה-19 שהגנו על העיר, ששימש כמחנה מעצר), שם הכו אותם ועינו אותם כדי שיגלו את מקומות המסתור בגטו. שלושים וארבעה מאנשי המשטרה היהודית הוצאו להורג, ובראשם המפקד משה לוין וסגניו יהודה זופוביץ' ואיקה גרינברג שהיו גם מראשי המחתרת. שבעה שוטרים לא עמדו כנראה בעינויים וגילו לגרמנים על קיומם של מקומות מחבוא שהכירו.

למחרת נמשך המצוד, בסיוע שוטרים יהודים שנשברו בעינויים. "היהודים בגיטו נדהמו בראותם שוטרים יהודיים נוסעים עם הגרמנים באותה מכונית ממקום אחד למשנהו, ומסייעים לגלות את המחבואים ('המלינות') של הילדים והקשישים חסרי האונים" (לייב גרפונקל, "קובנה היהודית בחורבנה", עמ' 180). כך נתגלו עוד 300 קורבנות. כ-1,200 ילדים וקשישים שהצליחו להסתתר במחבואיהם, התגלו לבסוף ונרצחו בפורט התשיעי ובאושוויץ.

לפי עדויות של ניצולי הגטו, לתושביו היה חשש מוקדם מהאקציה הצפויה, על פי מידע מגטאות אחרים בליטא בהם נערכה אקציה דומה. בעקבות החשש הם ניסו להחביא את ילדיהם מפני הגרמנים. בעקבות זאת, הוברחו ילדים מהגטו ונמסרו למשפחות לא-יהודיות. רבים מילדים אלה ניצלו, בהם אהרן ברק.

מעט ילדים ניצלו מהאקציה, בזכותו של קצין הס"ס קרל רינק (Rink), שהיה מפקד בתי המלאכה. רינק שנודע ביחסו ההוגן (יחסית) ליהודים, איפשר לילדים להתחבא בשטח בתי המלאכה ומנע מהגרמנים ושלוחיהם הליטאים והאוקראינים לחפש ולהוציא ילדים אלו ממחבואם.

סופו של הגטו

ב-8 ביולי 1944, עם התקרב הצבא האדום לעיר, פונה הגטו. במהלך הפינוי ניסו רבים להסתתר, אך כמעט כולם התגלו. 2,000 תושבים נשרפו או נורו בידי הגרמנים. המפונים נשלחו למחנות ריכוז בגרמניה, הגברים לדכאו, והנשים לשטוטהוף, שם נרצחו עוד 2,500 מיהודי קובנה. ב-1 באוגוסט 1944 שוחררה קובנה בידי הצבא האדום. רק 500 יהודים נותרו בחיים בקובנה עצמה. בתום המלחמה נותרו בחיים רק כשמונה אחוז מהאוכלוסייה היהודית, שהם אלפיים בני אדם בסך הכל.

הנצחה

אנדרטה לזכר יהודי קובנה והסביבה שנספו בשואה, בבית הקברות בחולון

אנדרטה המנציחה את "אקציית הילדים" בחצר בית הכנסת הכוראלי בקובנה

על הגטו נכתבו ספרי זיכרונות ומחקר היסטורי.

באתר הוקמו אנדרטאות בקובנה וישראל, בבית הקברות בחולון ומתחם יד ושם בירושלים.

בקובנה הוקם אתר הנצחה גדול ומוזיאון בפורט התשיעי. כמו כן הוצבו שם שלטי זיכרון בשטחי הגטו לשעבר, בבניין ישיבת סלובודקה ובאתרים בעיר קובנה בהם התגוררו דמויות חשובות בין תושבי הגטו.

ב-30 ביולי 2018 התקיים ב"יד ושם" אירוע הנצחה מיוחד: "קונצרט שכולו תכלת" - שחזור הקונצרט הציוני החשאי שהתקיים בקובנה 75 שנים קודם לכן, בכ"א בתמוז תש"ג. בקונצרט המקורי השתתפו ראשי הגטו וחברי תנועות הנוער הציוניות ושרו שירי ארץ ישראל.

בקרבת הגטו פעל בית יתומים בניהול של פיאטרס באובליס שהציל עשרות ילדים יהודים. ולאדאס דרופאס הציל כמה יהודים נוספים וזכה בתואר חסיד אומות העולם. בסוף ימיו התגורר בישראל.

לקריאה נוספת

• יוסף גאר, אומקום פון יידישער קאוונע, מינכען: פארבאנד פון ליטווישע יידן אין דער אמעריקאנער זאנע אין דייטשלאנד, 1948
• אברהם תורי, ודינה פורת (עורכת), 'גיטו יום-יום: יומן ומסמכים מגיטו קובנה, תל אביב: מוסד ביאליק, אוניברסיטת תל אביב, 1988
• לייב גרפונקל, קובנה היהודית בחורבנה, הוצאת יד ושם, 1959.
• זאב מנקוביץ (עורך), היכון לקראת חירות! רשימות מגטו קובנה וממחנה קאופרינג: אלמנך גדוד מעפילים והביטאון ניצוץ, ירושלים: הוצאת יד ושם, 2011.
• רמי נוידרפר - המשטרה היהודית בגטו קובנה - אורות וצללים, אוניברסיטת תל אביב, 2015.
• אריה סגלסון - בלב העופל, כיליונה של קובנה היהודית, ירושלים: הוצאת יד ושם, 2003.
• דליה עופר (עורכת) - משטרת הגטו היהודית בוויליאמפולה: מסמך מגטו קובנה, ירושלים: יד ושם, תשע"ו 2016.
• אברהם בראון ודב לוין, תולדותיה של מחתרת: הארגון הלוחם של יהודי קובנא במלחמת העולם השנייה, ירושלים: יד ושם, 1962.
• ספירה רפפורט, "יהודייה גזעית: בין שם לכאן - קובנה וארץ-ישראל", ירושלים: יד ושם, תשס"ד, 2004.

קישורים חיצוניים

• קובנה (Kaunas), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
• יורגן מתאוס, קאונס, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1066–1069), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
• גדעון רפאל בן מיכאל, יהדות קובנה בשואה: מקבץ מאמרים
• ספר יהדות ליטא - 4 כרכים, באתר ספריית העיר ניו יורק; בכרך ד' מאמרים רבים על גטו קובנה, תוכן העניינים ב- Image 1673
• אלחנן פרסון, חיי הדת בגטו קובנה באתר "זכור" - אמונה בימי השואה
• 131 ילדי קובנה באתר בית לוחמי הגטאות
• דב לוין, ‏ארגון ברית ציון (א.ב.צ): מאבק ייחודי בקהילה היהודית במלחמת העולם השנייה. חלק א': תחת השלטון הסובייטי 1940–1941, נתיב 116, מאי-יוני 2007
• דב לוין, ‏אבצ (ארגון ברית ציון) תחת הכיבוש הנאצי בשנים 1941–1944 (ב'), נתיב 117/8, ספטמבר 2007
• שירים מגטו קובנה בתערוכה "מיתרי הלב: מוזיקה מתקופת השואה", באתר יד ושם
• רמי נוידרפר, צבי קדושין - צילומי סתר מדהימים מגטו קובנה, בלוג בית התפוצות, אוגוסט 2018
• צלילים של "התקווה": שוחזר הקונצרט החשאי מגטו קובנה - כתבה על שחזור הקונצרט הציוני שיזם מצו"ק ב"ישראל היום"
• קונצרט שכולו תכלת - שחזור הקונצרט הציוני החשאי שנערך בגטו קובנה ביולי 1943, ב-30 ביולי 2018 ב"יד ושם".