הערכה: יש מספיק זמן להכין אופציה צבאית נגד איראן

למרות הגברת קצב העשרת האורניום של איראן, וההערכה שאם תרצה, בתוך שבועות בודדים היא תוכל לשים את ידה על כמות אורניום מועשר ברמה גבוהה המספיקה לפצצת גרעין אחת - בצמרת הצבא מעריכים כי לצה"ל יש די זמן להכין אופציה צבאית לתקיפת מתקני הגרעין באיראן במקרה הצורך.

העמדה המרגיעה הזו נובעת משינוי בעמדתה של ישראל, שבעבר הגדירה כקו אדום מצב שבו ברשות איראן מספיק חומר גרעיני מועשר ברמה גבוהה לפצצה אחת. כעת, ישראל מאמצת את הפרשנות האמריקנית שלפיה הקו האדום יהיה התקדמות בפיתוח המרכיבים הנוספים הדרושים לפצצה - ובהם מתקן הנפץ עצמו וכמובן, הטילים הבליסטיים.

כדי לייצר ראש נפץ גרעיני נדרשים כ־1,400 ק"ג של אורניום מועשר ברמה נמוכה (3.5 אחוזים), שאותו מעשירים בהמשך לכ־220 ק"ג של אורניום ברמה בינונית (20 אחוזים). השלב הבא הוא העשרה לרמה גבוהה, של 60 ו־90 אחוזים, כשבקצה התהליך נדרשים 40 ק"ג של חומר מועשר ברמה של 90 אחוזים לפצצה אחת. כמות זו מוגדרת על ידי גופי המודיעין כ־SQ1.

פרק הזמן הדרוש להעשרת אורניום לרמה של 20 אחוזים ארוך לאין שיעור מפרק הזמן הנדרש להעשרת אורניום לרמת הגבוהות יותר. כך, העשרת אורניום מרמה של 20 ל־60 אחוזים עשויה להימשך כמה חודשים, ומרמה של 60 ל־90 אחוזים נדרשים שבועות בודדים בלבד. עם זאת, ההערכה היא שטהרן לא תבחר בעתיד הקרוב להעשיר לשיעור זה.

בהסכם הגרעין שנחתם בשנת 2015 התחייבה איראן לשורה של צעדים שנועדו להרחיק אותה מהפצצה. בהם, בין השאר, לוותר על מאגר האורניום המועשר לדרגה בינונית (20 אחוזי העשרה) שצברה עד אז, וצמצום משמעותי של מאגרי האורניום המועשר לדרגה נמוכה (3.5 אחוזים).

בפועל, טרם הסכם הגרעין עם איראן בשנת 2015 היה ברשות טהרן מספיק חומר מועשר ברמה לא גבוהה לכשבע פצצות גרעין (SQ7), בעוד שנכון להיום, ברשותה אורניום מועשר המספיק לשלוש פצצות גרעין (SQ3). חרף קצב ההעשרה המוגבר, בידי איראן פחות ממחצית החומר הגרעיני הדרוש לפצצה אחת ברמת העשרה של 60 אחוזים.

אף שאיראן האיצה משמעותית את קצב העשרת האורניום בעת האחרונה, ככל הידוע היא כמעט שלא התקדמה בכל הקשור להרכבת הפצצה עצמה ומנגנון הפצצה, כמו גם בפיתוח הטילים הבליסטיים שאמורים לשאת את הפצצות. ההערכה היא שהתהליך הזה ייקח לאיראן לפחות שנה וחצי עד שנתיים, שהם חלון הזמנים של ישראל להכנות לתקיפה באיראן.

כזכור, במשך תקופה ארוכה ישראל וארה"ב היו חלוקות בשאלת לוחות הזמנים באשר להפיכתה של איראן למדינה גרעינית. המודיעין הישראלי הדגיש את הגעתה של איראן לכמות חומר נפץ גרעיני המספיק לפצצה אחת, ואילו האמריקנים דיברו על שאר הרכיבים הדרושים לפצצה.

כעת, הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי סבור שהגעת איראן ל־SQ1 אינו דדליין לעצירת תוכנית הגרעין, שכן לאיראן אין מה לעשות עם חומר גרעיני מועשר ללא פצצה. לפי גישת צמרת צה"ל, אם ברשות איראן תהיה כמות גדולה יותר של חומר מועשר ברמה צבאית, בתוספת של צנטריפוגות מתקדמות שהיום יש ברשותה רק במספרים קטנים - המצב יהיה חמור יותר.

יכולת מינימלית לתקוף

כך או אחרת, אף שלאחרונה נמתחה ביקורת על צה"ל לאור העובדה שבשל היעדר תקציב בשנים האחרונות, הצבא לא האיץ את תוכניותיו לתקיפה באיראן למרות יציאת ארה"ב מהסכם הגרעין, בצמרת צה"ל סבורים שהביקורת אינה מוצדקת, שכן למרות הגברת קצב ההעשרה על ידי איראן, יש לצה"ל מספיק זמן להכין את האופציה הצבאית לפני שאיראן הופכת לגרעינית.

בה בעת, בצה"ל מבהירים כי גם כעת יש יכולת מינימלית לתקוף באיראן, אך פעולה בעת הזו תגרום ליותר אבדות ותהיה אולי פחות אפקטיבית.  כמו כן, לא יהיה זה נכון לומר שבשנים האחרונות הצבא בכלל לא עסק באיראן. סוגיית הגרעין האיראני היתה חלק משמעותי מהתוכנית הרב־שנתית של הרמטכ"ל כוכבי, תר"ש תנופה, והוא היה זה שגם החליט על הקמת אגף אסטרטגיה ומעגל שלישי, ובמילים אחרות, אגף בצה"ל שאמון על הנושא האיראני.

בישראל מקווים כעת כי האמריקנים יבינו שהדרך הדיפלומטית לא מובילה לשום מקום, ויעברו לתוכנית החלופית, שכוללת סנקציות חריפות, איום אמין באופציה צבאית והעמקת בידודה המדיני של איראן. בישראל מעריכים שככל שהאיראנים מתריסים ומערימים קשיים על ארה"ב, כך ממשל ביידן מתקרב לאופציה הזו. במקביל, בישראל מזהים כי גם הרוסים והסינים מאבדים סבלנות נוכח הקשיים שמערימה איראן, ומקווים שגם הלחץ הבינלאומי יעשה את שלו.