שתף קטע נבחר

לטייל בטבע הקסום של תל אביב

בעיר הכי אורבנית בישראל יש גם הרבה טבע. ממערות אפקה העתיקות ליד רמת אביב ג', דרך עמק הנרקיסים בגבול רמת השרון ועד לגבעת נפוליאון שמתחברת לפארק הירקון – יצאנו לשטח וחזרנו עם שלל המלצות לטיולים נעימים. וכן, יש גם כלניות

 

 

נדמה שבתל אביב לא נשאר אפילו מטר אחד פנוי שלא נבנה עליו איזשהו בניין. בשביל לראות מרחבים פתוחים, התל אביבים צריכים לנסוע לעמק יזרעאל, ובשביל ליהנות בתקופה זו מפריחת הכלניות הם צריכים לנסוע עד "דרום אדום". אולם, גם בתוך תל אביב עצמה עדיין יש כמה שטחים פתוחים טבעיים – ואפילו יש מרבדי כלניות ופרחים נדירים נוספים. החלטנו לחשוף בפניכם כמה מקומות כאלו, אך אתם נדרשים להבטיח שתשמרו עליהם: אל תדרכו על הפרחים המוגנים וכמובן אל תקטפו אותם, אל תבעירו אש במקומות אסורים ואל תשאירו את הזבל שלכם בשטח.

 

פסטיבל "דרום אדום" יוצא לדרך

  

מרבדי כלניות ומערות עתיקות

אחד מאתרי הטבע המסקרנים ביותר בתחומי העיר תל אביב הוא מערות אפקה – ריכוז של 15 מערות קבורה שומרוניות עתיקות. האתר התגלה במקרה בשנת 1951 בעת עבודות הקמת מסילת הרכבת, אך ננטש עד שנערכו בו שוב חפירות ב-1989 עם סלילת נתיבי איילון.

מערות אפקה (צילום: גלעד כרמלי)
מערות אפקה(צילום: גלעד כרמלי)

מערות אפקה (צילום: גלעד כרמלי)
מערות אפקה(צילום: גלעד כרמלי)

מרבדי כלניות במערות אפקה (צילום: רז סולומון)
מרבדי כלניות במערות אפקה(צילום: רז סולומון)
 

 


 

המתחם ככל הנראה היה בית קברות ששימש את תושבי חירבת אל-רורה – אתר ארכיאולוגי שהתגלה ברמת השרון - והיה פעיל החל מהמאה ה-2 לספירה ועד לכישלון מרד השומרונים בביזנטים בשנת 529. בכניסה לחלק מהמערות נחצבו מדרגות ואף ספסלי ישיבה, ובמקום נמצאו נרות, סירים, תכשיטים ועוד.

 

מלבד השרידים הארכיאולוגיים, באתר גם ריכוז גדול של פריחה עונתית מרשימה וחריגה מאוד בנוף של גוש דן – בעונה זו האתר מכוסה במרבד כלניות שלא היה מבייש את "דרום אדום", לצד מקבצים רבים של אירוס ארצישראלי ואף אירוס הארגמן הנדיר שיחל לפרוח בקרוב. לקראת האביב יפרחו כאן צבעונים, חרציות ונוריות, ובסתיו פורחים כאן חצבים רבים ואף סתווניות שצצות כשבוע לאחר הגשם המשמעותי הראשון.

 

איך מגיעים? במפגש הרחובות דרזנר וגרונר ברמת אביב ג' יש גן ציבורי קטן עם עצים. מעבר לגן משתרע שטח פתוח ובו כמה שבילים. פונים אל השביל הימני וממשיכים בהליכה עד שמגיעים אל האתר, שמוקף בגדר.

אירוס ארצישראלי במערות אפקה (צילום: גלעד כרמלי)
אירוס ארצישראלי במערות אפקה(צילום: גלעד כרמלי)

אירוס ארצישראלי במערות אפקה (צילום: גלעד כרמלי)
אירוס ארצישראלי במערות אפקה(צילום: גלעד כרמלי)

 

שדה הנרקיסים השני בגודלו בארץ

במרחק של כמה דקות הליכה ממערות אפקה, נמצא אתר טבע ייחודי נוסף – "עמק הנרקיסים", הלוא הוא עמק גלילות. באתר, שנמצא ממש בגבול בין תל אביב לרמת השרון, שוכן שדה הנרקיסים השני בגודלו במדינת ישראל. בעוד שרוב הנרקיסים במישור החוף נכחדו, בעמק גלילות הם נשמרו דווקא בזכות האיסור שחל על בנייה באזור בתקופה שמתקן פי גלילות פעל בסמוך.

נרקיסים בעמק הנרקיסים (צילום: גלעד כרמלי)
נרקיסים בעמק הנרקיסים(צילום: גלעד כרמלי)

נרקיסים בעמק הנרקיסים (צילום: גלעד כרמלי)
נרקיסים בעמק הנרקיסים(צילום: גלעד כרמלי)

צעדת הנרקיסים 2019 (צילום: אסף רוזן)
צעדת הנרקיסים, לפני שבועיים(צילום: אסף רוזן)

בחורף, פורחים בחלקו הצפון-מערבי של השטח מאות אלפי נרקיסים, ובאביב סייפני התבואה הוורודים יקשטו את שולי השדה. אם יתמזל מזלכם, אולי תפגשו גם בבעלי החיים שמאפיינים את המקום – ארנבת השדה, דרבנים ואף טריטון הפסים שנמצא בסכנת הכחדה. בשנים האחרונות, תלמידי "הכפר הירוק" דאגו לשמור על השדה, אולם תוכניות בנייה נרחבות מאיימות להרוס אותו.

 

איך מגיעים? הבאים מאתר מערות אפקה נדרשים להמשיך עם השביל צפונה ולחצות את אפיק נחל אחיה, אולם לאחר ימים גשומים הוא עלול להיות עמוק מדי. בזמן פריחת הנרקיסים השדה עלול להיות מאוד בוצי, ומומלץ להצטייד במגפיים ובנעליים וגרביים להחלפה.

נחל אחיה ליד עמק הנרקיסים (צילום: גלעד כרמלי)
נחל אחיה ליד עמק הנרקיסים(צילום: גלעד כרמלי)
  

 

בית אבות לעצים שנכרתו

מערבה מאתר מערות אפקה נמצאת חורשת דרזנר – המקום שאליו מועברים העצים שהעירייה נאלצת לכרות במרחב ציבורי כלשהו בעיר. בחורשה הגדולה כ-700 עצים, וכאן הם עוברים תהליך שיקום. בשולי החורשה תפגשו בעונה זו פריחה מהממת של סביונים, חמציצים, טיונית החולות וגם קצת כלניות.

חורשת דרזנר (צילום: גלעד כרמלי)
חורשת דרזנר(צילום: גלעד כרמלי)

חורשת דרזנר (צילום: גלעד כרמלי)
חורשת דרזנר(צילום: גלעד כרמלי)
 

איך מגיעים? הליכה בשביל שפונה מערבה ממערות אפקה, או ישירות מרמת אביב ג' דרך שביל העפר שיוצא מהמרכז הקהילתי רוזין ברחוב דרזנר 2.

 

להקת התנים של הפארק

את פארק הירקון כולם מכירים, אולם רוב המבקרים מתמקדים בשטח הפארק שתחום בין רחוב אבן גבירול לרחוב נמיר. לא הרבה יודעים שחלקו של פארק הירקון שממזרח לנתיבי איילון הוא טבעי ופראי יותר. בנחל באזור זה שוחים ברווזים רבים מסוג ברכיה, ועל גדות הנחל מטיילות יאוריות מצריות.

הירקון שממזרח לאיילון (צילום: גלעד כרמלי)
הירקון שממזרח לאיילון(צילום: גלעד כרמלי)

יאוריות מצריות בפארק הירקון (צילום: גלעד כרמלי)
יאוריות מצריות בפארק הירקון(צילום: גלעד כרמלי)

בחלק זה של הפארק עדיין נותרו כמה אזורים עם צמחיית גדות טבעית, אשר מהווה מקום מסתור לבעלי חיים. בשנים האחרונות, לאחר עשרות שנים של היעדרות, נצפו שוב תנים באזור זה של פארק הירקון. על פי ההערכות, להקת התנים של הפארק מונה כיום כ-30 פרטים. אך אין סיבה לדאגה, התנים לרוב יחששו מבני האדם ויעדיפו לשמור מהם מרחק. יודגש גם כי לא מוכר שום מקרה שבו תן תקף מטייל בפארק הירקון. כדי לא להרגיל את התנים לנוכחות בני אדם – יש להימנע מהאכלתם.

 

ניתן לטייל לאורך שביל הטיילת של הפארק, אך למי שרוצה להרגיש טבע באמת מומלץ לצעוד לאורך "שביל ישראל" שעובר ממש בתוך הסבך, צמוד לגדה הצפונית של נחל הירקון. שביל נוסף של הטיילת עובר לאורך נחל איילון, שנשפך לירקון ממש מתחת לכביש המהיר. גם נחל איילון עצמו באזור הזה הוא טבעי יותר. השביל מוביל, בין היתר, אל פארק הצפרות "ראש ציפור", שבו כמה עמדות מסתור לצפייה בציפורים.

יער ראש ציפור (צילום: גלעד כרמלי)
יער ראש ציפור(צילום: גלעד כרמלי)
 

נחל איילון לפני המפגש עם הירקון (צילום: גלעד כרמלי)
נחל איילון לפני המפגש עם הירקון(צילום: גלעד כרמלי)

 

טחנות קמח ועשרות ברווזים

בחלק זה של הפארק נמצא גם האתר ההיסטורי "שבע טחנות", שבו פעלו בתקופה העות'מאנית לפחות 11 זוגות של אבני רחיים אשר הונעו בכוח זרימת מי הירקון. ראשיתו של האתר כבר בתקופת הרומאים, אשר הקימו במקום גשר מעל הנחל וכן את הסכר שעל בסיסו נבנה הסכר הקיים כיום.

לבנית קטנה במפל בשבע טחנות (צילום: גלעד כרמלי)
לבנית קטנה במפל בשבע טחנות(צילום: גלעד כרמלי)
 

ברכיות בבריכת שבע טחנות (צילום: גלעד כרמלי)
ברכיות בבריכת שבע טחנות(צילום: גלעד כרמלי)

ברכיות ליד הסכר של שבע טחנות (צילום: גלעד כרמלי)
ברכיות ליד הסכר של שבע טחנות(צילום: גלעד כרמלי)

שרידי טחנות הקמח העות'מאניות (צילום: גלעד כרמלי)
שרידי טחנות הקמח העות'מאניות(צילום: גלעד כרמלי)

שרידי טחנות הקמח נחשפו רק בתחילת שנות ה-2000. בין היתר נחשפו גם בריכות המים ששימשו את הטחנות והן שוחזרו באופן חלקית. בחורף, מהוות הבריכות מוקד משיכה לעשרות ברווזים מסוג ברכייה ששוחים בהן. באתר גם כמה מפלוני מים.

 

איך מגיעים? ניתן להגיע דרך גני יהושע בתל אביב ולחצות את הירקון בגשר שבע טחנות, או דרך רחוב רוקח ברמת גן.

 

החצבים שלידם חנה צבא נפוליאון

ליד אתר "שבע טחנות", ועדיין בתחום השיפוט של תל אביב, נמצאת גבעת נפוליאון אשר מוכרת גם כתל ג'רישה ומתנשאת לגובה של 38 מטרים. במקום התגלו שרידי יישוב כנעני קטן ששכן על הגבעה כבר בשנת 2700 לפני הספירה. בהמשך היישוב התרחב והפך לעיר מבוצרת מוקפת חומה, שבה נבנו גם ארמון ומפעל מים. בעת המצור על יפו ב-1799, חנה צבאו של קיסר צרפת נפוליאון על הגבעה - ומכאן שמה.

גבעת נפוליאון (צילום: אסף רוזן)
גבעת נפוליאון(צילום: אסף רוזן)
 

שיחי סברס ונוף רמת גן בגבעת נפוליאון (צילום: גלעד כרמלי)
שיחי סברס ונוף רמת גן בגבעת נפוליאון(צילום: גלעד כרמלי)
 

סתוונית היורה בגבעת נפוליאון (צילום: גלעד כרמלי)
סתוונית היורה בגבעת נפוליאון(צילום: גלעד כרמלי)
 

נוף עירוני מגבעת נפוליאון (צילום: גלעד כרמלי)
נוף עירוני מגבעת נפוליאון(צילום: גלעד כרמלי)

על הגבעה שיחי סברס רבים ונשקף ממנה נוף עירוני מרהיב של תל אביב ורמת גן. במקום גם פריחה עונתית יפה: ריכוזי חצבים מרשימים בעונת סתיו, סתווניות שמופיעות לאחר הגשמים הראשונים, כלניות באמצע החורף, וחרציות ותורמוסים באביב. בין גבעת נפוליאון לנחל איילון מפרידה חורשת איקליפטוסים בשם יער "ראש ציפור".

 

נוף מושלם לים

רכס הכורכר הצפון-מערבי של תל אביב הוא שריד כמעט אחרון לבית גידול חולי על גבעות הכורכר והחמרה שאפיינו בעבר את מישור החוף, בעיקר בין העיר תל אביב של ימינו ובין מישור חוף הכרמל - ותופעת טבע עולמית ייחודית במזרח אגן הים התיכון. המצוק הדרמטי והמרשים מבטיח כמה נקודות תצפית מוצלחות ומנותקות מהעיר.

חבצלת החוף ברכסי הכורכר (צילום: גלעד כרמלי)
חבצלת החוף ברכסי הכורכר(צילום: גלעד כרמלי)

חבצלת החוף ברכסי הכורכר (צילום: גלעד כרמלי)
חבצלת החוף ברכסי הכורכר(צילום: גלעד כרמלי)

חבצלת החוף בשולי גן העצמאות (צילום: גלעד כרמלי)
חבצלת החוף בשולי גן העצמאות(צילום: גלעד כרמלי)

חבצלת החוף בשולי גן העצמאות (צילום: גלעד כרמלי)
חבצלת החוף בשולי גן העצמאות(צילום: גלעד כרמלי)
 

הרכס מתנשא לרום של עשרות מטרים, כאשר תל רקית הוא הנקודה הגבוהה ביותר ברכס. על התל נמצאו שרידים של מחנות פרהיסטוריים. בזמן מלחמת העולם הראשונה הוא שימש כמוצב ארטילריה טורקי במטרה לעצור את התקדמות הבריטים מדרום לירקון, ולאחר קום המדינה שכן עליו בסיס צה"ל. כיום, מובטח למבקרים בתל רקית נוף מושלם לים.

 

רכס הכורכר משתרע מגבול הרצליה דרומה עד לחוף וטיילת תל ברוך. לאורך החוף ולמרגלות הרכס עובר "שביל ישראל". במצוק מאות סוגי צמחים, חלקם מוגנים ונדירים, וכן בעלי חיים רבים, בהם שועלים, קיפודי החולות הנדירים והשרקרקים שמקננים בקיץ במחילות שנחפרות לאורך הרכס. אחד הפרחים הבולטים במקום הוא חבצלת החוף – שמעטרת את הרכס בסתיו עם פרחיה הגדולים והלבנים. את חבצלת החוף ניתן למצוא גם ברכסי הכורכר הדרומיים יותר (עד שולי גן העצמאות), למרות שהם כבר הפכו לשטחים בנויים. בעקבות תוכניות בנייה שמאיימות להרוס גם את הרכס הצפון-מערבי, מנהלים תושבים מאבק למען הכרזתו כ"שמורת תל אביב" – שמורת טבע עירוני.

 

איך מגיעים? משכונת אזורי חן, דרך כביש הגישה היוצא מרחוב 2040.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אסף רוזן
מטיילים בגבעת נפוליאון
צילום: אסף רוזן
מומלצים