שאלה:
שאלה:
תשובה:
על אף הקושי שבימי "ימי בין המצרים", ומנהגי אבלות הנהוגים בהם, ימים אלו טומנים בחובם משמעות פנימית ומעודדת. ובדורנו קיבלו ימי בין-המצרים משמעות ייחודית על פי הוראת הרבי על חשיבות הלמוד בימי בין-המצרים בחלקי התורה העוסקים בגאולה ובבנין בית המקדש (בפ' תרומה, תצוה, תשא, בענייני המשכן וכליו ובגדי כהונה בנביא יחזקאל מ–מג; מסכת מידות ומסכת תמיד, והלכות בית הבחירה לרמב"ם בספר "היד החזקה". ובתורתו של הצמח צדק, על יחזקאל (אור-התורה נ"ך), ועל המשניות דמסכת מידות (חידושים על הש"ס, במקומו) וכיו"ב. \nכמו כן הורה הרבי אף להרבות בימים אלה בהתחזקות באהבת ישראל, והוספה בלימוד התורה בכלל, ובפרט בלמוד פנימיות התורה, אשר כדברי חז"ל "על מה אבדה הארץ על עזבם את תורתי, על שלא ברכו בתורה תחלה", והרי ענין ימים אלו, זכרון החורבן, לעורר לבטל סיבת החורבן ולקרב הגאולה והבנין, והגאולה תלויה בלימוד פנימיות התורה". וכן יש להוסיף במיוחד במתן צדקה בכדי להחיש את היעוד: "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה". ומעורר הרבי שמראש חודש מנחם אב ועד חמשה-עשר בו יש לערוך "סיומים" על מסכתות בש"ס כדי להרבות בשמחה באופן המותר בימים אלו.
נכתב ע"י הרב פנחס קדיש
מקור: ישעיהו א, כז ב"מ פה, א. וראה פירוש הב"ח בזה לטואו"ח סמ"ז (על מה אבדה). טואו"ח סתקנ"א בשם י"א (מנהגי ביהמ"צ). לקו"ש ח"ד ע' 1090 ואילך. התוועדויות תש"נ ע' 44 ואילך (ה"מעליותא" שב"תלתא דפורענותא"). אודות הוראות הרבי לימים אלו: ראה לקו"ש חכ"ד ע' 263, חל"ד ע' 228-9. סה"ש ה'תנש"א ח"ב ע' 733. התוועדויות תשד"מ ח"ד ע' 2248. תשמ"ח ח"ד ע' 123. תשמ"ט ח"ד ע' 38.
שאלה:
תשובה:
כניסה לדירה חדשה (או חדשה עבורו) שבבעלותו, בעייתית מעיקר הדין, ולכן יש להמנע מכך, כל עוד אין זה מצב שאין איפה לגור, ומר"ח מנחם אב עוד יותר קשה להתיר.\nגם לגבי מעבר דירה שכורה וכיו"ב כתבו רבים להמנע משום שאינו סימן טוב, ומר"ח מנחם אב ישנה הוראה כזו גם מהרבי מה"מ, להמנע ככל הניתן.\nאם בכל אופן חייבים לעבור, מן הראוי לדאוג להכניס כמה חפצים קודם בין המצרים או ר"ח מנחם אב כדי שייחשב שכבר נכנסו אז לבית, ובכלל רצוי אף בשאר ימות השנה להכניס לדירה תחילה סידור, חומש, תהילים, תניא, לחם ומלח.
נכתב ע"י הרב שלמה הלפרן
מקור: שו"ע תקנא והנסמן בפסקי תשובות שם, שערי הלכה ומנהג או"ח ב, שה.
שאלה:
תשובה:
אין לנגן בימי בין המצרים בכלי זמר ואין לשמוע מוזיקה שמחה, וראוי להחמיר גם במוזיקה ווקאלית שמחה.\nאמנם, אם מטרת שמיעת המוזיקה אינה לשם שמחה, אלא לשם הרגעת הילדים וכדומה יש מקום להקל. מטעם זה, יכולות גננות ומדריכות בקייטנות להשמיע מוזיקה לילדים הקטנים. \nמי שפרנסתו בנגינה, יכול לנגן עד ר"ח אב. ובפרט כשמנגן עבור ילדים קטנים – שהרי ילדים קטנים אינם מחוייבים בדיני אבלות.
נכתב ע"י רבני מכון הלכה
מקור: שו"ת ציץ אליעזר חט"ו סי' ל"ג, שו"ת שבט הלוי ח"ו סי' ע', פמ"ג א"א סק"י, בשו"ת מהר"ם שיק יו"ד סי׳ שס"ח דייק מדברי הפרמ"ג שלא מתיר אלא מפני שזה חייהם ולא מחמת שאינם מתכוונים להנאה ומכאן מדייק שלצורך למידה אוסר הפרמ"ג. אך בשו"ת בצה"ח ח"ו סי' ס''א כתב שיתכן שחומרא זו היא רק מר"ח אב אך לפני כן, כל שלא מכוון להנאה – מותר. אך גם היתר זה איננו ברוב לומדי הנגינה. וכן מפורש לאיסור בכה"ח סי' תקנ"א ס"ק מ"א. ואף שיש שהתיר ללמוד נגינה (שו"ת צי"א חט"ז סי י"ט) מן הטעם שאי"ז לתענוג ושמחה, אלא שגם הוא סייג זאת במקום הפסד עיי"ש. וכן בשו"ת זכר שמחה סי' ס''ז (שמביא הצי"א) מסייג את היתרו בדבר האבד והפסד ממון. וכן כתבו עוד אחרונים. לכן נראה שיש להתיר ללמוד רק עד ר"ח מנ"א, באם אכן ע"י ההפסקה יגרם נזק לתלמיד, נט"ג בין המצרים פט"ו ס"ו.